על לינקים בציוצים ברשת X, חשיפה ואנגייג'מנט
האם לינקים בציוצים בטוויטר פוגעים ביוצרי התוכן מבחינת חשיפות ומעורבות?
כלל האצבע המוכר בטוויטר הוא לשים את הלינקים בציוץ עוקב לציוץ הראשון (או לא לשים בכלל אם לא צריך), מכיוון שזה פוגע בחשיפה. מאסק רוצה שנישאר בפלטפורמה, ובאמת הרבה אנשים צורכים את החדשות שלהם ישירות באפליקציה – בתצורת כותרות וסרטונים, ולפעמים גם שרשורים.
לאורך השנים נערכו בדיקות שהראו שאנשים כמעט לא מקליקים על לינקים בטוויטר. למשל, ב-2016 נמצא שאתרי חדשות מקבלים רק כאחוז וחצי מהטראפיק שלהם מטוויטר.
ומה המצב אחרי 10 שנים? די דומה.
הדיון בנושא התעורר מחדש כאשר נייט סילבר פירסם מאמר שתוקף את X וטוען שהפלטפורמה הפכה לפריק שואו.
בין השאר, הוא פירסם את האינפוגרפיקה שמראה לכאורה את ההטיה ימינה בפלטפורמה. אפשר לראות את האנגייג'מנט של כל משתמש ולראות מי חזק יותר ב-X. אבל זו אינפוגרפיקה פגומה.
למשל, ויויד הוא בכלל יוזר ישראלי. לסמן אותו כנייטרלי זה מטופש מאוד. אל ג'זירה גם מסומנת כנייטרלית, שזה גם קשקוש.
הדאטה הזה, אגב, הוא לא של סילבר, אלא של Cluvio, והוא מתייחס לנתונים של ינואר עד אפריל 2026 בלבד.
סילבר ציין ציוץ של ה-NYT, שיש להם 53 מיליון עוקבים. הם פירסמו לינק לסיפור על חילוץ הטייס מאיראן וזכו לחשיפה של כ-45 אלף ו-94 לייקים.
ניקיטה בייר, ראש הפרודקט ב-X, טען של-NYT יש חומת תשלום, ושהם גם לא למדו להשתמש בפלטפורמה כדי לקדם את עצמם (למשל, לכתוב שרשורים ולא רק לזרוק לינקים).
בייר גם טען שדעותיו האישיות של מאסק לא משפיעות על מידת החשיפה שגוף תקשורת מקבל (תרשו לי להטיל בזה ספק קל).
לאתרי החדשות יש בעיה. מצד אחד, X היא פלטפורמה מאוד חזקה לחדשות, פוליטיקה וגם ויכוחים סוערים. הם חייבים נוכחות בטוויטר.
מצד שני, אתרי התוכן רוצים שהגולשים יקראו אצלם באתר ולא יישארו ב-X.
מצד שלישי, הגולשים משתפים את התוכן איך שבא להם – צילומי מסך, סרטונים שמורידים ומשתפים מחדש, קופי פייסט מלא של ידיעות. בלי קרדיט ובלי לינקים ובלי כלום. אין לאתרי התוכן סיכוי להילחם בזה, ולכן דווקא היה יותר הגיוני שישנו את דרכם פה ב-X, ובטח לא סתם לזרוק לינקים ולצפות שכולם יקליקו עליהם בשמחה.
וזה מחזיר אותנו לשאלה: האם לינקים פוגעים באנגייג'מנט? התשובה היא כן.
ב-NiemanLab עשו סקרייפינג ל-200 הציוצים העדכניים של 18 פאבלישרים גדולים (בלומברג, BBC, פוקס, רויטרס וכו'). הם דגמו גם שלושה אגרגטורים כמו unusual whales (אגרגטורים הם יוזרים שלא מפרסמים תוכן מקורי, אלא פשוט זורקים כותרות של אתרי חדשות).
קל מאוד לראות אצל מי יש מעורבות גבוהה יותר (לייקים, תגובות, שיתופים) – אצל מי שלא שם לינקים בכלל או כמעט בכלל, ואצל מי שאין חומת תשלום.
למשל, ה-NYT כללו לינק ב-88% מהציוצים. אצל CNN זה 90%. ה-WSJ כולל לינקים ב-98% מהציוצים.
מעבר לדיון הטכני (האם הפלטפורמה מורידה חשיפה או לא), צריך לקחת בחשבון את הדרך שבה אנשים צורכים תוכן, וספציפית חדשות מתפרצות.
אם ראיתי ציוץ שמחירי הנפט יורדים ב-X אחוז בגלל סיום המלחמה, מה אני צריכה לינק עכשיו? קיבלתי את המידע שלי, שלום ותודה רבה.
אנשים צורכים מיקרו-חדשות כבר מזמן. כותרות, ציטוט וחצי, תמונה עם כמה מילים, סרטון של 20 שניות. זו הסיבה שעמודים כמו פוש איי אל מצליחים בקרב הצעירים (וגם המבוגרים).
פוש הוא בכלל לא אתר חדשות או תקשורת. זה עמוד יחצ"נות ותעמולה, מקסימום אגרגטור. תמונה, כותרת גדולה ועבה, וזהו, אנשים קראו את המידע והמשיכו הלאה.
אני אישית לא אהבתי את השינוי שמאסק עשה בדרך שבה מוצגים הלינקים בטוויטר. הרבה אנשים עדיין מתבלבלים ולא רואים שזה לינק, אבל זה המצב וזה מה שיש. כשאתה יוצר תוכן בפלטפורמה שהיא לא שלך, אתה לא קובע את החוקים.
אם ברור לכולם שלינקים מורידים חשיפה, ואם אתם רוצים חשיפה ומעורבות, אז אתם צריכים ללמוד לפרסם תוכן בצורה נכונה ב-X, ולהשתנות ולהתעדכן ביחד עם האלגוריתם.
וכמו שהדבר נכון לעיתונים ואתרי תוכן גדולים, הוא נכון גם למי שרוצה לקדם את האתר או המותג שלו. גם אם אתם עסק קטן, אתם צריכים לדעת להתנהל בכל פלטפורמה, ולהתאים את התוכן שלכם לרשת החברתית הספציפית. מה שעובד באינסטגרם לא יעבוד ב-X, ומה שתופס בפייסבוק, לא יתפוס בטיקטוק.
קידום אתר צריך, בחלק ניכר מהמקרים, לכלול אלמנט של קידום ברשתות חברתיות. אתם צריכים לדעת לבחור את הרשת (או הרשתות) הנכונה לכם, ולהתנהל בה באופן אקטיבי – לא רק לזרוק לינקים, אלא לדבר עם אנשים, להציג את התוכן שלכם בדרך הנכונה ועוד. It's all in the game, yo.
